Daf 48a
וְהָנֵי מִילֵּי בִּסְתָמָא אֲבָל הֵיכָא דְּבַדְקַן וְלָא אַשְׁכְּחַן אֵימַר מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר דְּעֶלְיוֹן קָדֵים
Rachi (non traduit)
אימא מודו. דקטנה היא וממעוטא היא קמ''ל כו':
אבל היכא דבדקו ולא אשכחו. תחתון:
הָכִי קָאָמַר כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ דַּדַּיִךְ בְּיָדוּעַ שֶׁבָּאוּ נְעוּרַיִךְ וְאִיבָּעֵית אֵימָא מַאי שְׁדֵי כּוּלֵּהּ בְּדַדֵּי כְּתִיב וְהָכִי קָאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל
Rachi (non traduit)
כולה בדדי כתיב. והאי שדי לשון שדים:
ומאי שדי. דמשמע דעדיין היו לצאת:
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר הַיְינוּ דִּכְתִיב בַּעְשׂוֹת מִמִּצְרַיִם דַּדַּיִךְ לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָיִךְ אֶלָּא לְרַבָּנַן אִיפְּכָא מִבָּעֵי לֵיהּ
Rachi (non traduit)
למען שדי נעוריך. כדי להתאנף ולזנות ביך כשתהיה ראויה לאשה ותבואי לימי נערות. שדי לשון השלכה כלומר עדיין היו שערות נעוריך עומדים להשתלח ולצאת. אלמא דדים קדמי:

בעשות ממצרים דדיך. שהיו מצרים משחקים ביך וממעכין דדיך:
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר הַיְינוּ דִּכְתִיב שָׁדַיִם נָכוֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ אֶלָּא לְרַבָּנַן אִיפְּכָא מִבָּעֵי לֵיהּ הָכִי קָאָמַר כֵּיוָן שֶׁשָּׁדַיִם נָכוֹנוּ בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׂעָרֵךְ צִמֵּחַ
Rachi (non traduit)
שדים נכונו. והדר ושערך צמח אלמא עליון זימנין דקדים:
קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִי אֶפְשָׁר וַדַּאי אָתֵי וּמִנְתָּר הוּא דִּנְתַר
אִי לָא תְּנָא אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר הֲוָה אָמֵינָא רוֹב נָשִׁים תַּחְתּוֹן אָתֵי בְּרֵישָׁא וּמִיעוּט עֶלְיוֹן אָתֵי בְּרֵישָׁא וְרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ דְּלָא חָיְישִׁי לְמִיעוּטָא
Rachi (non traduit)
רוב נשים תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון. והאי דקאמר ר''מ קטנה היא משום דחייש למיעוטא שהעליון בא בקטנותה ורבנן אזלו בתר רובא הלכך מכי אתא עליון לא בעיא בדיקה דמסתמא תחתון אתא. וכיון דטעמייהו דרבנן משום רובא הוא ה''מ בסתמא היכא דלא בדקו:

וְלִתְנֵי בָּא הָעֶלְיוֹן רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת וַאֲנָא יָדַעְנָא מִשּׁוּם דְּאִי אֶפְשָׁר הוּא
Rachi (non traduit)
וליתני בא העליון. עד שלא יבא התחתון ולא ליתני אע''פ שאי אפשר:
גְּמָ' אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר וַהֲלֹא בָּא בָּא לְרַבִּי מֵאִיר אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְרַבָּנַן
Rachi (non traduit)
גמ' בא לר''מ. דכיון דאמר ר''מ לא חולצת דקטנה היא מכלל דס''ל אפשר לעליון לבא קודם לתחתון:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ אֶפְשָׁר לַתַּחְתּוֹן לָבֹא עַד שֶׁלֹּא בָּא הָעֶלְיוֹן אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָעֶלְיוֹן לָבֹא עַד שֶׁלֹּא בָּא הַתַּחְתּוֹן
Rachi (non traduit)
אבל אי אפשר כו'. דהא ודאי מדאתא עליון תחתון נמי אתא אלא שנשרו:
בָּא הָעֶלְיוֹן עַד שֶׁלֹּא בָּא הַתַּחְתּוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת
Rachi (non traduit)
אע''פ שאי אפשר. פרכינן בגמרא והלא בא:
מַתְנִי' בָּא סִימָן הַתַּחְתּוֹן עַד שֶׁלֹּא בָּא הָעֶלְיוֹן אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת
Rachi (non traduit)
או חולצת. גדולה היא שהשערות סימן מובהק ועליהן סמכינן ולקמן מפרש טעמא:
העליון. בוחל:
מתני' בא סימן התחתון. שתי שערות סימן נערות:
Tossefoth (non traduit)
וחכ''א או חולצת או מתיבמת. אפילו היא קטנה מתיבמת לרבנן דר''מ דלא חיישי למיעוטא גבי ההיא דקטן וקטנה לא חולצין כו' אבל לחליצה בעינן שתהא גדולה כדאמר נמי התם יפה אמרת שאין חולצין איש כתיב בפרשה ומקשינן אשה לאיש ולית להו דרבי יוסי דאמר בפרק מצות חליצה (יבמות דף קה:) אשה בין גדולה בין קטנה:
בא סימן. ר''מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת. וא''ת ולר' מאיר למה הוזכר סימן העליון כיון דלא סמכינן עליה ולעיל נמי דתנא איזהו סימנים ומפרש ר''ת דאבוחל קאי וי''ל דאיצטריך לענין עונשים וקידושין ומילי טובא דרוב פעמים תחתון אתי ברישא כדקאמר בגמרא וא''נ אי חזינן עליון מסתמא כבר בא התחתון וגדולה היא וצריכה גט לקדושין וגם אסור באחותה:
הֲדַרַן עֲלָךְ יוֹצֵא דּוֹפֶן
כִּי סְלֵיק אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר לֵיהּ אָמְרַתְּ הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר אֲמַר לֵיהּ מִסְתַּבְּרָא אֲמַרִי מִדְּכוּלֵּיהּ פִּירְקִין תָּנֵי יוֹם אֶחָד וְהָכָא לָא קָתָנֵי שְׁמַע מִינַּהּ מִסְתַּבְּרָא כְּוָתֵיהּ
אָמַר רַב יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר רַבִּי זֵירָא אֶזְכֶּה וְאֶיסַּק וְאַגְמַר לִשְׁמַעְתָּא מִפּוּמֵּיהּ דְּמָרַהּ
Rachi (non traduit)
מפומיה דמרא. רבי אלעזר:
ואגמר שמעתא. דרבי יצחק בר נחמני:
אזכה ואיסק. לארעא דישראל לאתריה דרבי אלעזר בן פדת:
Tossefoth (non traduit)
אמר ר''א הלכה כר' יוסי בן כיפר. וא''ת והא רבי אלעזר גופיה פסיק בפ''ק (לעיל נדה ח.) כרבי אליעזר בד' ותו לא וכ''ת דהך דהכא לא חשיב משום דר' יוסי בן כיפר קאי כוותיה הא חשיב נמי התם ההיא דד' נשים אע''ג דרבי יהושע קאי כוותיה אלא משום דרבי יהושע מרבי אליעזר קבלה הכא נמי רבי יוסי משמיה דרבי אליעזר קאמר לה וי''ל משום דהכא קאי רבי כוותיה כדקאמר וכן הורה רבי בלוד ולא מכח רבי אליעזר פסיק א''נ דוקא במשניות אמר בפ''ק דהלכתא כוותיה בארבע:
וְאִידָּךְ הַאי שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת שֶׁבַּזָּכָר וְשֶׁבַּנְּקֵבָה מִבְּעֵי לֵיהּ
Rachi (non traduit)
שבזכר ושבנקבה מיבעי ליה. לישנא דקרא דכתיב (שם) ולנקבה עשרת שקלים אלא בן ובת לישנא דמתניתין היא בן עשרים ובת עשרים:
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לַעֲרָכִין מַאי טַעְמָא לָא אָמַר לְיוֹצֵא דּוֹפֶן דּוּמְיָא דְּהָנָךְ מָה הָנָךְ דִּכְתִיבָן אַף הָנֵי נָמֵי דִּכְתִיבָן
Rachi (non traduit)
דומיא דהנך. כלומר אף על גב דבהנך דיוצא דופן הוי נמי מעת לעת מיהו האי שבבן ושבבת דמתניתין לא איירי בהן כלל דהא דומיא דקדשים וערי חומה ועבד עברי קתני דכתיבן הלכך ערכין נמי כתיבן אבל שנת עשרים לענין שערות לא כתיבי באורייתא אלא הלכתא היא:
מ''ט לא אמר ליוצא דופן. הואיל וס''ל נמי בהנך מעת לעת:
וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ פְּלִיגִי מַאן דְּאָמַר לַעֲרָכִין לָא אָמַר לְיוֹצֵא דּוֹפֶן וְהָאָמַר רַב הִלְכְתָא בְּכוּלֵּה פִּרְקִין מֵעֵת לְעֵת
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מִי פְּלִיגַתְּ אֲמַר לֵיהּ לָא הוּא אָמַר חֲדָא וַאֲנָא אָמֵינָא חֲדָא וְלָא פְּלִיגִינַן
שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת לְמַאי הִלְכְתָא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב לְעִנְיַן עֲרָכִין וְרַב יוֹסֵף אָמַר לְפִרְקִין דְּיוֹצֵא דּוֹפֶן
Rachi (non traduit)
לערכין. דהיכא דכתיב (ויקרא כ''ז:
ז') מבן ששים שנה ומעלה פשיטא לן דשנת ששים כלמטה דהא ומעלה כתיב אבל בן חמש שנים דלא כתיב אלא (שם) מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה ולא כתיב מבן חמש שנים ומעלה אי לא אשמועינן הכא מעת לעת הוה אמינא שנת חמש כלמעלה להכי אשמועינן הכא דבעינן ה' שנים מלאים בכלל ערך הראשון שהוא מועט:
לפרקין דיוצא דופן. להיכא דלא תנן ויום אחד כגון בן עשרים ובת עשרים:
Tossefoth (non traduit)
רב גידל אמר רב לערכין. וא''ת כיון דבערכין מוקי לה א''כ הדרא קושיא לדוכתין דלרב גידל לא משכח רב תנא כוותיה וי''ל דקסבר רב תנא הוא ופליג:
שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁבְּעֶבֶד עִבְרִי מְנָלַן אָמַר קְרָא שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבוֹד וּבַשְּׁבִיעִת וּבִשְׁבִיעִית נָמֵי יַעֲבוֹד
Rachi (non traduit)
בשביעית נמי יעבוד. כגון נמכר בניסן וכשיגיע תשרי של שביעית עברו שש למנין עולם והוא יעבוד עד ניסן:
Tossefoth (non traduit)
ובשביעית נמי יעבוד. וא''ת הא תינח שנת ששית אלא בתחלה אימא ל' יום לפני ראש השנה יהיו חשובים שנה ומשם ואילך ה' שנים שלמים ויש לומר כיון דגלי קרא דששית הויא שנה שלמה הוא הדין דראשונה בעינן שלמה:
שְׁנֵי תְבוּאוֹת יִמְכָּר לָךְ פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מוֹכֵר שָׁלֹשׁה תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים
Rachi (non traduit)
תבואות. מיעוט שני שנים וכתיב תבואות ומשמע כל תבואות של שתי שנים להביא תבואה שלישית ושלש תבואות לא משכחת לה בשתי שנים אלא מעת לעת כגון מכרה לו באלול מלאה פירות נמצא אוכלן ואוכל תבואה עד שיחזור ויקצור קודם אלול הבא הרי שתי תבואות בשנה אחת ועוד יאכל תבואה השנית שהיא שנה השלישית לפי מנין העולם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source